הצינוריר
נתי קורן
3
גליון מספר
אל הצינוריר
הַקַּדְמוֹנִים, בְּבַקְּשָׁם לְעַצְמָם מִשְׁכְּנוֹת כֻּרְכָּר,
חָצְבוּ מִן הַמְּצוּקִים, עַד אֲשֶׁר נָשְׁקוּ לַהֲבֵי-קַרְדֻּמֵּיהֶם לְשִׂפְתֵי-הַגֵּאוּת.
וְהַיָּם הִסְתַּעֵר בְּחֵמָה שְׁפוּכָה עַל מִשְׁטְחֵי-הַסֶּלַע הַמְּסֻתָּתִים
וּבִקֵּשׁ לִנְגֹּס בִּבְסִיס הַמָּצוּק וּלְמוֹטְטוֹ.
נִזְדַּמְּנוּ וּבָאוּ הַצִּנּוֹרִירִים,
נִצְמְדוּ אֶל חֲזִית טַבְלְאוֹת-הַגִּדּוּד
וּבִתְשׁוּקַת-הַחַיִּים אֲשֶׁר לָהֶם,
בְּהִזּוּנָם, בְּפִרְשָׁם וּבִרְבִיָּתָם,
בִּגְוִיעָתָם – בְּעֶצֶם מְבוֹכֵי-שִׁלְדֵיהֶם,
עָרְמוּ אֶת הַכַּרְכֻּבִּים כְּנֶגֶד מַפְּצֵי-הַגַּלִּים
וְסָכְרוּ אֶת מֵי-הַשֵּׁפֶל הַנְּסוֹגִים בִּבְרֵכוֹת-חוֹף.
כָּךְ, בְּעַמְלָנוּת זְעֵיר-בּוּרְגָּנִים הוֹלַנְדִּים,
נַשְּׂאוּ הַצִּנּוֹרִירִים עַל גַּבָּם יְרַקְרַקּוּת שׁוֹפַעַת
וְשָׁם שִׁכְשְׁכוּ יְצוּרֵי-הַחוֹף בְּזַהֲרוּרֵי-הַשֶּׁמֶשׁ
וּבָהּ שֻׁקַּע צַעַר גְּבִישֵׁי-הַמֶּלַח הַמְּרַפֵּא לְשַׁחַק הַיָּם.
בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם צִוּוּ לָנוּ אֶת שִׁוּוּי-הַמִּשְׁקָל,
אֶת אִזּוּנָם שֶׁל כְּפִיסֵי-הָעֵץ, הַצָּפִים עַל-גַּבֵּי תְּהוֹמוֹת אֵין-חֵקֶר,
אֶת הַבְלוּת שִׁירֵי הַמְּשׁוֹרְרִים הַמְּרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי קִרְעֵי טֵרוּף הַחַיִּים.
אַךְ לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים הֵחֵלּוּ הַצִּנּוֹרִירִים לְהֵעָלֵם.
אֵימַת הַבְּלוּת חָזְרָה לְסוֹבֵב אֶת חוֹפֵינוּ
וְזַעַם הַגַּלִּים שָׁב לַעֲלוֹת בְּאָזְנֵינוּ.
וְהִנֵּה נִתְבַּשַּׂרְנוּ כִּי בְּסֶקֶר-חוֹפִים שֶׁנֶּעֱרַךְ הַשָּׁנָה
שָׁבוּ וְהִתְגַּלּוּ מוֹשְׁבוֹת צִנּוֹרִירִים בִּגְבוּלֵנוּ.
אוּלַי רַק עָלוּ מִמְּצוּלוֹת לְהִפָּרֵד לְשָׁלוֹם,
לָחוּשׁ פַּעַם אַחֲרוֹנָה בְּמִפְעֲלוֹת-אֱנוֹשׁ בְּטֶרֶם יִרְתְּחוּ הַיַּמִּים
וְהֵם, עַל אַרְמוֹנוֹת-קוֹנְכִיּוֹתֵיהֶם, יִמּוֹגוּ כְּקֶצֶף-הַגַּלִּים?
(וְאוּלַי רַק נִתְגַּלְגְּלוּ מִבֵּין דַּפֵּי-סִפְרוֹ שֶׁל קוּרְט הַלְבְּרִיטֵר
לְשַׁעַשְׁעֵנוּ בְּזַ'רְגּוֹנָם הַמְּדֻמֶּה שֶׁל בִּיּוֹלוֹגִים יַמִּיִּים?)
שָׁלוֹם רָב שׁוּבְךָ, אֶל אַרְצוֹת הַחֹם, חֶלְזוֹנִי.
אַתָּה פּוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי גַּלִּים עַל הַמָּיִם.
צִנּוֹרִיר בּוֹנֶה, מְהַנְדֵּס-הַחוֹפִים!
אַתָּה מוֹרֶה-נֶחָמַת-עֲמֵלִים,
אַתָּה תִּקְוַת-שַׁקְדָנֵי-הַשִּׁיר.
