מה מליל (רשומון לאישון)

לְהֵרָאוֹת כָּךְ – לֹא – לְהִזְדַּמְזֵם בְּפִיּוֹת

אֲחֵרִים כָּךְ, בְּהִתְעַוּוּת. לַיְלָה זֶה, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים

גַּמְלוֹנִיּוּת, לֹא אֶצְלַח לְהֵעָשׂוֹת דַּרְכּוֹ נִדְמֶה,

לֹא אֶתְגַּדֵּל בְּסוֹפוֹ בְּגוּפִי לִהְיוֹת

נִסְתָּר מֵחֲמַת הַיּוֹם.

לְהִשְׁתַּקֵּף כָּךְ – לֹא – לְהֵעָשׂוֹת הַעֲוָיָה שֶׁבַּדִּמְיוֹן,

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֶּלֶא אֲמִתִּי שֶׁמִּן הַשֶּׁקֶר, שֶׁהִיא הָאֶפְשָׁרוּת

שֶׁלֹּא לִגְוֹעַ בְּדִמְיוֹן הַחֵן, לַהֲכִילוֹ

בְּמֻנְּחֵי מְצִיאוּת.

לְהִתְעַפֵּר כָּךְ – לֹא – לְהִשְׁתַּיֵּר כָּךְ מֵחֲלוֹם

בְּקַו רָטֹב, דַּקִּיק, מִן הַקִּימָה. בְּשָׁוְא אַכְזָב,

מַסְפִּיק טוֹב לְכִמְעַט, לְגַעֲגוּעַ מִן הָעַיִן

שֶׁחִבְּקָהּ עַפְעַף.

לְהִתְקַיֵּם כָּךְ – לֹא – לְהֵעָשׂוֹת כָּךְ מְקֻיָּם,

סָמוּךְ עַל הַתְרָסַת חַלּוֹן, אָסוּף עַל בַּיִת, עַל

קַו לְחַיָּיו, כָּךְ לְהִדַּמּוֹת קַיָּם, לְהִדַּמּוֹת חַיָּב,

כָּךְ, בְּהִבְהוּב.