העברית: תת-ממלכת הווריד
דוד ניאו בוחבוט
4
גליון מספר
א.
וְעַתָּה, בְּעֵת
רְצוֹן-עַד לְהִתְפַּעֲנֵחַ, לְהִתְפַּעֲנֵחַ
כְּמוֹ לְהִגָּאֵל. לְהִגָּאֵל כְּמוֹ לִגְלוֹת.
לִגְלוֹת כְּאֶמְצָעִי, כְּאֶמְצָעִי לְהִמָּצֵא
גּוֹלִים וּתְמִימִים בִּשְפָתוֹ; לִבְרֹר הֵיטֵב אֶת אֵלּוּ
הַמִּלִּים אֲשֶׁר בָּנוּ
גּוֹלְלוֹת. אֶת אֵלּוּ הַמִּלִּים מִלִּימֻגְּלוֹת
נִתָּזוֹת מֵעִם-עוֹרֵנוּ וְאָז כְּשְׁאֵר- בְּשָרֵנוּ,
כִּשְׁאֵר- בְּשָרֵנוּ
הֵן כָּלוֹת;
לְרוֹמֵם וּלְדַכֵּא, לְפָאֵר וּלְנַכֵּר. לְצַלֵּק וּלְרַפֵּא לֵב מִלֵּב, פֶּה-אֶל-פֶּה;
ב.
בְּאֵלּוּ הַתַּמִּים הַמְהַלְּכִים פֶּה-פְּתוּחִים
פֶּה-פְּתוּחִים לְפָנָיו;
בְּאֵלּוּ הַמְסֻלָּחִים אֲשֶׁר חָסִים
בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ עַל מַעֲשָיו;
בְּאֵלּוּ הָאִישִׁים אֲשֶׁר נִמְשִׁים
כַּחֲנוֹךְ הַמּוּבָס הַס-אֶל-הַס;
בְּאֵלּוּ הַמְהַלְּכִים פֶּה-פְּתוּחִים וּנְבוֹכִים וּשְׁפוּכִים
כְּצַדִּיק מְנֻמָּס;
וְכִי תַּמּוּ עַד כִּי תָּמָהוּ
וְתָמָהוּ עַד כִּי נִתְמַהוּ
וְנִתְמַהוּ עַד כִּי נִטְמָעוּ
בְּתֹם עוֹלָם-הַבָּא? –
מְלֹא עוֹלָם עַתָּה נִצָּב נַיָּח מִנֶּגֶד;
מְלֹא עוֹלָם פֶּתַע נִתְלָשׁ מִכְּסוּת וּבֶגֶד;
מְלֹא עוֹלָם עַתָּה אֶל כְּלוּב-עַבְדּוֹ נִקְלַע
מְלֹא עוֹלָם נִסְקַל סִכְלוּת כְּהַשְכָּלָה.
עוֹלָם עֻקַּל מְלֹא-מִשְכָּל וּבְלֹא מִשְכַּל-עוֹלָם נִסְקָל.
הִסְלִיק כִּפְקַעַת עֵת תֻּסְכַּל; מָרוּד מִדַּע-אֶת נִתְחַסֵּל.
הָרָה יוֹמוֹ אֶת עֵירֻמּוֹ; יָתוֹם כָּל-מֵת בְּתֹם אִמּוֹ
כְּעֶבֶד לַעֲמֹל בַּיֶלֶד; מְלֹא-עוֹלָם פֶּתַע לֹא תַּעַל בּוֹ לֹא תֵּרֵד:
נַיָּח מִּנֶּגֶד עַד יִבְקַע בְּךָ
מַבָּע
ג.
אֶחָא גַּח בְּךָ עוֹלָם: עוֹלֶה, עוֹלֶה אֲבָל לֹא בָּא.
אֶחָא גַּח בְּךָ עוֹלָם: בֵּן, גַּח עוֹלָם בְּךָ נִשְׁבַּע.
אֶחָא גַּח בְּךָ עוֹלָם שֶׁנִּתְקַבַּע כְּלֹא-מַבָּע;
אֶחָא גַּח בְּךָ עוֹלָם עֵת מַטַּטְרוֹן עָלֶיךָ בָּא
עֵת מַטַּטְרוֹן הֱיוֹת תּוֹבֵעַ כְּנִתְבָּע
בִּשְפַת-עֶבְרוֹ;
הֱיוֹת מַרְשִׁיעַ כְּמוּשָׁר מִן הַלִּבָּה,
שֵׁנִית זוֹמֵם צוּרָה לְזֶמֶר הַדִּבָּה;
אֲשֶׁר שוּמָה עֲלֵי נַפְשִׁי לְהַקְרִיבָהּ
כֹּה עַל-מְנַת לְקָרְבָהּ; אַף לְעֵת הֵחָרְבָהּ
כִּשְפַת-עֵבֶר; הוֹ, בֵּן, זוֹ גְּוִיָּה אֲהוּבָה!
ד.
גּוּפִי-מִלָּה מִלַּת-גּוּפָא, תִּגְמֹר שָרָף בַּהֲקִיפָהּ;
בַּהֲקִיפָהּ תִּגְמֹר שָׂרָף; לוֹקֶה בְּאַסְטְמַת- יִתְבָּרַךְ!
מִבְרַק-עֲרִיקֵנוּ אָנוּשׁ; אָנוּשׁ מִשֶּׁל עֹנֶשׁ עִינָּנוּ;
עִנּוּיוֹ כְּהִנְהוּן שֶׁנִּכְפָּה מִשְׂפַת-סַף פִּי-אֱלוֹהַ עָלֵינוּ;
הָעִבְרִית תַּת-מַמְלֶכֶת בַּוְּרִיד,
הָעִבְרִית תַּת-מַמְלֶכֶת בֵּינֵינוּ.
בְּכָל עֵת מַבְזִיקָה הִיא גִּצִּים שֶׁלֻּבּוּ כְּדֵי שׂ ְרֵפָה בְּחָלְפֵנוּ;
מִי הוֹסִיף לְחָרֵף גִּדּוּפִים?! – בְּחֵרוּפָיו הֵן עָרַף אֶת עוֹרְפֵינוּ;
הָעִבְרִית תַּת-מַמְלֶכֶת בַּוְּרִיד,
הָעִבְרִית תַּת-מַמְלֶכֶת בֵּינֵינוּ.
עָנִי מִמַּעַש הָאֲנִי שֶׁכֹּה עָנִי, עָנִי, עָנִי מִמַּעֲשֵׂינוּ;
רַגְלֵינוּ עֲשׂוּיוֹת סוּג שֶׁל פַּח כֵּן, יֵשׁ סוּג-פַּח נָפוּחַ בִּבְשָׂרֵנוּ;
לֹא-קוּם, לֹא-קוּם; מֻכֶּה-טִמְטוּם עוֹלָם לְנֹכַח חִיּוּכֵנוּ.
הָעִבְרִית תַּת-מַמְלֶכֶת בַּוְּרִיד,
הָעִבְרִית תַּת-מַמְלֶכֶת בֵּינֵינוּ.
ה.
כֹּחַ-מֶטָא, אַלְפָבֵּיתָא;
אַ
לְ
פָ
בֵּ
י
תָ
א.
ו.
בַּטֵּא עַתָּה בִּי תָּם-בֵּן-תָּם
חַטָּאת שֶׁטֶּרֶם נִתְבַּטֵּא,
חַטָּאת בְּטֶרֶם שֶׁנֶּחְטָא,
חַטָּאת שֶׁלֹּא בֵּן-חַטְּאָתָהּ;
בַּטֵּא עַתָּה בִּי תָּם-בֵּן-תָּם
אֱמֶת פְּשׁוּטָה בִּלְשׁוֹן הָעָם
בַּטֵּא אַתָּה טְרוֹם הַפְרָטָה;
בַּטֵּא בִּי פְּשָׁט טְרוֹם הַפְשָׁטָה;
בַּטֵּא מִיתָה בַּת-אֲמִתָּה;
בַּטֵּא אוֹתִי מְבַטֵּא אוֹתָהּ!
נוֹתֵן שָפָה זֶה אֵבֶר הָאִל בָּאָדָם, שְׂפַת-עֵבֶר
מַעֲנִיק כֹּה יָפָה-עַד-מַחֲנָק. שְׂפַת-עֵבֶר
הוֹ בֵּן, שְׁמַע: קוֹלוֹת מַעֲנָק!
