מדרש סמ"ך

למה סמ"ך?

למה מתגלגלת לה במעגל אינסופי, מתקדמת ונשארת בדיוק באותו המקום, בלוּפ של תקווה לתנועה, של שלמות ממשית, נוכחת קפואה ונעה הלוך חזור, רצוא ושוב. נקודה שהתנפחה לה ועכשיו יש לה בטן וקמים לתת לה מקום באוטובוס המלא עד אפס מקום למרות שהיא בכלל לא בהיריון ועדיין לא שאבו לה את הביציות.

ככה סמ"ך. סומכת שמיכה רכה, לוחשת סוד בתנועה כמוסה של קולמוס על עור פרה ירושלמית שמנמנה שהרחיקה עד צפון מדבר יהודה כדי למצוא לה בית. 

אמת

-א-

אין לי ידיים, את שומעת?! אין לי ידיים!

כמה פעמים כבר אפשר לצעוק את זה שאין לי ידיים; הן אזלו לי, נגמרו לי, הלכו לי, ועכשיו אני צפה במים מלאי אמת חסרת־ידיים.

מים עומדים של איברים דביקים וזקופים. אני מדממת מים. אני שותתת מים. אני שותה אמת.

-מ-

מים מים מים. כל כך הרבה מים שאין לי מספיק ידיים. הכול מים אבל אני דלת מים ודלת ידיים. אני באמצע של כל הדבק הזה; פטל ענבים בגזוז.

-ת-

תראו מים. תראו מים רבים בקולות מים רבים לא יְכבו לא יְכבו את הדציבלים הגבוהים של אמת הטובעת במים עמוקים בלי ידיים.