בַּֽל גִּרְסָה תָּפַשׂ

אַרְבֶּה לְֽפִי.

סוּמַּֽם לוֹעַ.

הָֽרַחַשׁ נֵיאוֹֽת. יֵלֵךְ.

תְּֽנִי אֵֽפֹא לֹעַ וֶֽאֱרִי.

וּנְיֹאַשׁ.

נוּ שִׂיא תַּעֲקוֹף מַד אַֽשְׁפְּנַֽז, אוֹ:

הִדִּיחַ – הֵֽי!

נֹפֶֽת אֶֽתְפְּשׂוֹ? – חָה!

דַּי אֶלָּא נוּר תֻּפָּהּ!

נְיֹאַשׁ עַד אֵֽרֹם,

וְאוֹֽקִיר הַֽתָּא.

מֹחַ הֽוֹרוֹ – אֲבָֽרַי אָמוּֽל.

גָּרַס – מַשְֽׁאִירָם.

מָה הַנּוֹי מְדַֽיֵּק –

רָבָֽה אוֹר הַֽיֹּרֵשׁ.

אָֽה! נִיהֲמָה הָאַרְיָה,

תַּרְפּוּ!

כֵּהָֽתִי, הֲלֹא הַֽהִנּוּמָה תִּדֹּד?

וּמָה הֵנִיבָה, לָשָֽׁה – דָּחָה.

וְֽהַחֵךְ פֻּמַּהּ תִּימּוֹל?

חָה! הִתְמַצַּע!

מִֽדֹּב לַֽהֵן פֶּֽן בָּא.

נֵיאָֽמֵד!

קָמֶֽיךָ דֵּי עַמְּֽךָ.

אָֽה! לְפַתֵּל כָּפָה!

נַֽהֵל! פַּתֵּל! כְּפֵה נָֽא!

וְהֽוֹי לֹעַ שֶֽׁנּוּרַח, אֶֽפֶס,

דַּע –

עִיגְּמָהּ :(

הֲרֵי פִּכָּה –

יֶרִי שֶׁבַּֽזֵּעָה.

תָּא מֵת בּוֹ.

צָמָא בּֽוֹ רָמָא.

הֲרֵי זָנָה.

תּוֹר פַּס.

הַֽתֹּף שֶׁבָּֽנוּי מִדִּֽישׁוֹ –

מֹחַ תּוֹחֵם.

​

​

כ"ח טבת תת"א.