כי שירי הוא עלה ברוח

וְעֲקֵבוֹתי נִזְנְחוּ בְּחוֹל 

הַמִּדְבָּר הָחָשׁוּךְ שֶׁל אֶתְמוֹל. 

גַּם אִם שִּׁירי הָיָה קָבוּעַ, 

הָיָה הַדָּבָר מְפוֹרֵר אֶת אֶתְמוֹל, 

כִּי נִדְבַּךְ הַדָּבָר בְּפֵרוּק שֶׁל הַכֹּל 

בַּכֹּל.

נטבח

מִי נִטְבַּח בָּרוּחַ עַל הֶבְלֵי אֲוִיר, 

מֵי תְּפִלָּה הִבְטִיחַ וְחָפַר בּוֹר לַשָּבִים.

הֲלֹא נִדּוֹנִים הָיִינוּ עִדָּנִים

עידנים

הִיא מִלָּה שֶׁבּוֹרַחַת מִקֶּצֶב. 

וְלוֹ, הָיָה לוֹ מִקְצָב לִידִידִי, 

אַךְ שְׁעוֹנֵי הַחוֹל אָבְדוּ לוֹ, 

בַּמֶּרְחָב נוֹצְרוּ קַוִּים, 

קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת יִבְּאוּ מִסְפָּרִים, 

וְחִשְּׁבוּ אֶת יָמֵינוּ

ובאנו חשבון 

וְחִשַּׁבְנוּ כָּל דָּם וְשַׁעַל, 

כָּל זֶרֶם אֲוִיר, כָּל מָחוֹג 

כָּל נִדְבָּךְ וְנִדְבָּךְ

קוֹל תְּהוֹם

וקול הוא בת שיר ברוח

חוֹזֵר אֵלַי שׁוּב וָשׁוּב 

וְשָׁאַלְתִּי אִם אַתָּה מַקְשִׁיב 

וְאִם אַתָּה בָּא וְאִם חוֹזֵר 

לֹא חָזַרְתָּ

מפורקים 

הָלַכְנוּ כְּמוֹ פְּרוּקֵי-רַגְלַיִם, יְחֵפִים וּמְיֻתָּמִים כְּמוֹ זְחָלִים לְלֹא שֹׁבֶל שֶׁנִּדְבַּק תַּחְתָּם, כְּמוֹ חֲשׂוּפִיּוֹת שֶׁמַּשְׁאִירוֹת עִקְבוֹת כַּף-רֶגֶל יְחֵפָה לְלֹא חוֹתָם. 

זָרַקְתִּי מִלִּים לָאֲוִיר, כְּמוֹ בַּמִּשְׂחָק חָמֵשׁ אֲבָנִים, כְּמוֹ אֱגוֹזִים בְּפֶסַח, כְּמוֹ דִּמּוּיִים שהָיוּ וְלֹא הָיוּ מֵעוֹלָם. 

מעולם

לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת בַּת הַקּוֹל בָּרוּחַ, וְלֹא רָאִיתִי אֶת הַמִּדְבָּר הַשָּׁלוּחַ, וְהַמִּכְתָּב לֹא בֶּאֱמֶת נִכְתַּב, רַק דִּבֵּר הֶבֶל לְתוֹךְ בַּקְבּוּק, 

כִּי שִׁירִי הָיָה עָלֶה 

שַׁלֶּכֶת 

              שָׁלוּחַ  

שֶׁהִתְַפּוֹרֵר          בְּאָזְנַי

וּפוֹרֵר                  יָדַי

וְהִתְפָּאֵר              בְּרַגְלַי

וְהִתְהַדֵּר              בְּלֶחְיִי

וְהִשְׁתַּבֵּחַ             בִּלְבָבִי

וְהִתְקַדֵּשׁ             עַל סַף קִינָה

וּבָהָה                 בַּחֲשֵׁכָה

              עַד תֹּם              

וְשָׁב אֶל הַמּוֹעֵן

וְרַק בַּת הַקּוֹל עוֹדָהּ בָּרוּחַ

בת קול סמורה חיפשה סבך

מָה קוֹרֶה לְהֵד בְּדַרְכּוֹ הַחוּצָה?

מָה נִטְמָן בְּהֶבֶל פֶּה 

כְּשֶׁהוּא נִשְׁאָב פְּנִימָה?

בְּאֵין מָקוֹם,

בְּין הֵדִים מִתְחַסְּרִים 

הִיא מָצְאָה נֶחָמָה 

אָיִן

לְאָדָם מַעְיָן הַשּׁוֹכֵחַ

אֶת חֵרֶם הָאֶתְמוֹל 

אֶת הָרָחַם 

וְהָרֶחֶם

וּּלְהֵיכַן נוֹפֶלֶת תְּהוֹם? 

נִמְסַר מִתּוֹךְ אֵשׁ 

נִגְלָה מִתּוֹךְ עָשָׁן 

זֶרֶם קוֹל 

תָּאָיו שֶׁל אָדָם נוֹשְׁלִים הַיְנוּ הָךְ

וּבְמֶלֶל הוּא בָּא 

וּמְמוֹלֵל בְּיָדָיו 

וּמְפוֹגֵג חֲלוֹמוֹתָיו 

וּמִתְמוֹסְסוֹת תְּפִלּוֹתָיו 

וּבְמֶלֶל נִטְמָן

תְּפִלָּה הִתְנַדְנְדָה עַל סְבַךְ עָלִים לְלֹא מָנוֹחַ 

וצָפְתָה בַּדָּבָר 

וְהַדָּבָר לֹא נִגְזַם 

וְלֹא נִרְגַּם וְלֹא נִרְגָּן 

וְלֹא נֶעֱצַב וְלֹא נִכְאַב 

רַק נִדְרַךְ 

עַד כִּמּוּת אִישׁוֹן אֶחָד

בַּת קוֹל סְמוּרָה חִפְּשָׂה בַּסְּבָךְ