לשאלת הגבולות
שאלת שרטוט הגבול – קביעת קווי המתאר, סימון הטריטוריה, הבידול בין האני לאחר – עומדת, במוצהר או במובלע, ביסודו של כל מעשה אמנותי המבקש להגיח מתוך העיסה הצפופה של עולם היצירה ולהכריז על עצמו. כך, ספרות "ניסיונית" מובחנת בחדות מספרות "חורגת" הנאבקת להתבדל מספרות "רדיקלית" וכל הנ"ל שומרות נפשן מלקרוב אל תחומה של ספרות "אוונגרדית". ואנו, חלילה לנו מלערב מין בשאינו מינו. רק מילים, אבל בכל זאת, יש גבול. 

את "טפר" ייסדנו על בסיס מה שניתן לכנות "חזון פתוח", כלומר, מסגרת יצירתית בעלת אוריינטציה אמנותית מוגדרת אך כזו המותירה די מקום לשינוי והשתנות מתמידים. "טפר" מבקש לייצר חופש-תנועה בתוך גבולות המסומנים בקווים רפים בלבד, נראים בקושי. הוא מעצב זירה דינאמית הנשבעת אמונים לאלתור, ומבכרת את ההוספה על פני ההחסרה (של מדיומים, של ז'אנרים, של כיווני-חקירה אמנותיים חדשים). 

ראשיתו של גיליון 3 של "טפר" בקול קורא שהציב במרכזו את מושג ההיברידיות. אחריתו –  בהתפוגגותו של מושג זה, או, למצער, של מובחנותו, והיטמעותו במכלול היצירות שהגיעו לידינו בחודשים האחרונים, ושצירופן אלה לאלה יוצר ממילא ישות "היברידית" לעילא, כזו שלא יכולנו לדמיינה מראש. בדומה לגיליונות הקודמים, גם גיליון זה מכיל אקספרימנטים ספרותיים וחוץ-ספרותיים שונים ומגוונים, המקדמים, כל אחד בדרכו, את כתב העת אל עבר מימוש חזונו להוות בית (אך כזה הפרוץ לכל רוח) ליצירה עברית עכשווית פורצת דרך.

אסיף רחמים, עידית ורד, שחר גבאי